לכבס בברלין - La Lavanderia Vecchia
ברלין היא עיר ששווה לבקר בה כמה פעמים, היא עונה על כל כך הרבה תחומי עניין שנדיר למצוא מישהו שישתעמם, החל בהיסטוריה, אומנות, ארכיטקטורה, אפילו ספורט ושופינג ועד תרבות ואוכל, תרבות האוכל. בעשור האחרון הפכה ברלין לעיר קוסמופוליטית שמושכת אחריה מהגרים מכל העולם - מאירופה ומאסיה, מאמריקה וכן גם מהמזרח התיכון. השילוב הנהדר הזה שמוצאים בערים כמו לונדון וניו יורק יכול להפוך את החוויה הקולינרית בביקור לבלתי נשכחת ולהזדמנות לבקר במגוון אדיר של מסעדות עם מנות מכל חור על פני הגלובוס.
שניים מהטרנדים הבולטים, לא רק בברלין, אלא בגרמניה כולה, הם המאכלים מאיטליה והמזרח הרחוק. למזרח הרחוק אולי עוד נגיע בטור הבא, אבל לעת עתה אני מעוניין להתרכז באיטליה, או יותר נכון במסעדה איטלקית, אחת המדוברות והחמות ביותר בבירה הגרמנית.
לפני מספר חודשים, החלטנו כמה חברים לצאת לטיול משותף בברלין. התירוץ היה גמר הצ'מפיונס בכדורגל בין ברצלונה ליובנטוס ועל אף שהגענו לגרמניה ללא כרטיסים למשחק, ידענו שגם אם לא נמצא במחיר סביר (דבר שהתברר בסוף כנכון), נוכל לפחות להפעיל את בלוטות הטעם...
ישנה מסעדה שסיפר לי עליה חבר שמתגורר בעיר, שצריך להזמין בה מקום חודשיים מראש והיא נקראת המכבסה...למה המכבסה שאלתי? התשובה בהמשך...
המקום במסעדה הוזמן אכן חודשיים לפני הביקור וארבע שעות אחרי הנחיתה המתוכננת בברלין. וכך בשל דיליי קצר של שעה בהמראה, מצאתי את עצמי בשעת בין ערביים מאוחרת ברכבו של חברי, יחד עם המזוודה, עוד לפני הצ'ק אין במלון, מחפש את המיקום המדויק של המכבסה. למה מיקום מדויק? כי עושה הרושם שבעלי המסעדה עושים ככל יכולתם להסתיר את המקום. למסעדה קוראים La Lavanderia Vecchia או בתרגום לעברית - המכבסה העתיקה או הישנה באיטלקית והיא ממוקמת ברחוב Flughafen 44 שבשכונת קרויצברג. אבל גם כשתגיעו למקום עצמו לא תמצאו אותה, תצטרכו להיכנס לפסאז' מקורה, עליו תלויים בדים, מגבות על חבלי תליה עד שתגיעו לחצר פנימית, חבויה וקסומה. ושם, מתחת למרפסות, בין בניינים בני חמש קומות יש דלת קטנה ורמז לכך שהגעת לאיטליה.
נכנסים פנימה לתוך אולם מעוצב כמכבסה ישנה, אפשר להניח שכך שימש גם המבנה בעבר. הרצפה מבוטנת בבטון חלק, על התקרה תלויים בדים ליבוש, הקירות צבועים בלבן מתקלף כמו גם עמודי החיזוק במרכז החדר. באחד הצדדים מוצב המטבח הפתוח עם שף ושני טבחים שמכינים את המנות ו-10 שולחנות מעץ מכוסים במפה לבנה עם רקמה וכסאות מעץ. המקום מרווח מאד ונותן הרגשה שאילו הוא היה ממוקם בתל אביב, הבעלים וודאי היה דוחס ומכפיל את כמות השולחנות במקום כדי למקסם את רווחיו.
השעה היתה 19:30 בדיוק. ודיוק כידוע זה דבר מאד חשוב בגרמניה, אפילו במסעדה איטלקית. היינו חמישה חברים רעבים. בחרנו (צריך להודיע מראש), בארוחת הטעימות. 13 מנות שעולה 58 אירו לאדם. מעבר למנות, המחיר כולל גם מים מינרלים, קאווה, שני בקבוקים של יין אדום או בירה לבחירה וקפה.
המנות יש לציין משתנות לפי תאריכים. הכל טרי, הכל נעשה במקום ומול העיניים. כשמתיישבים מקבלים כמו בכל מסעדה איטלקית שמכבדת את עצמה לחם לבן שנאפה במקום עם שמן זית ובלסמי. לאט לאט המנות מתחילות לנדוד לעבר השולחן - סביצ'ה דג טרי, קלמארי מטוגן, סלט ירוק עם חתיכות של מוצרלה, ברוסקטות כבד עגבניות עשויות נפלא, נקניקים מעוטרים בפארמז'ן ואנשובי. סלט סרטנים ופירות ים.
ההמתנה בין המנות, לפחות בהתחלה סבירה, חמש עד 10 דקות בין כל מנה. מה שמאפשר לך לקום, לצאת לשאוף אויר, לשתות עוד כוס יין, או לטייל בין חדרים נוספים ולא מאוכלסים של המסעדה עם הניחוח והמראה של מכבסה תעשייתית ישנה.
כשהמנות הראשונות נגמרות, גם צוות המטבח עוצר לנוח. יש לזה יתרונות וחסרון אחד בולט שבא לידי ביטוי ככל שהזמן נמשך. צוות המטבח יושב במסעדה, מדבר עם הסועדים, נח עם סיגריה ויין ועושה רושם שהוא נהנה. צריך לציין שבמשך כל הערב, הסועדים אינם מתחלפים, כלומר מי שנכנס אתנו בשעה 19:30 לתוך המסעדה הוא גם זה שיצא עמנו בסוף הערב.
המנות העיקריות מתחילות לזרום בשעה 21:30 בערך, נתחוני סינטה אדמדמים ועסיסיים עם תפוחי אדמה, חתיכות של טונה צרובה, פסטה עם פירות ים ומנת שרימפסים ומולים ביין חמאה וירקות. המנות היו טובות אפילו טובות מאד, יש פשוטות יותר כמו קלמארי מטוגן ויש פשוטות פחות, אבל כל המנות היו מוכרות, מאד איטלקיות, ים תיכוניות ועשויות היטב. אפשר היה להרגיש את הטריות של הדגים והירקות.
הקושי בסוג כזה של ארוחה הוא משך הזמן. כשסיימנו את כל המנות, והיינו כבר אחרי כמה כוסות של יין, הרגשנו כבדים ועייפים. הכיסאות הנוקשים מהעץ, לא היטיבו עם הנוחות. וזמן ההמתנה החל להעיק. חצי שעה עברה עד שהגיע הקינוח. חצי שעה שבה עברנו לדלפק, מאין בר קטן, כדי לשתות אספרסו קצר וטוב (הם לא מגישים קפה לשולחן), חצי שעה שכבר אמרנו די, אנחנו עייפים, חצי שעה בה ראינו את השף עם סיגריה נוספת, משוחח בחוץ עם המלצרית, ואנחנו, אנחנו צוחקים מהיין, נאים באי נוחות על הכיסא ובעיקר שואלים את עצמנו מתי נעשה צ'ק אין. אבל מי מסוגל לקום כשהקינוח בפתח? ודווקא הקינוח, לו ציפינו הכי הרבה, היה המנה המאכזבת באותו ערב. פרופיטרולים עם שוקולד וגלידת ווניל, קצת יבשים, כלל לא מיוחדים, בטח לא שווים המתנה של חצי שעה.
בשעה 23:30 קמנו מהכיסאות. ארבע שעות בדיוק אכלנו, שתינו, דיברנו, צחקנו. בעיקר העברנו ערב מהנה. ובדיוק למקום הזה, זה מתאים. בעיקר לערב של חברים וחברות שיושבים ביחד עם יין ואוכל טעים. צריך לקחת בחשבון את הזמן הרב שבשלב מסוים מתחיל לעייף. המחיר הוגן וזול מאד אם נשווה ארוחה כזאת לישראל, המקום מיוחד, מעוצב יפה ונעים, צוות המלצרים והמטבח עושה עבודה טובה והאוכל טעים, פשוט וטרי.
La Lavanderia Vecchia
Flughafenstr. 46 D-12053 Berlin
https://lavanderiavecchia.wordpress.com/